פסק-דין בתיק פר"ק 55246-11-12

1.  זהו ערעור על החלטת המפרקת עו"ד קרן אוגניץ מיום 20/9/2012, ושנמסרה לב"כ הנושה ב- 14/10/2012. המבקש היה לטענתו עובד של החברה, והגיש תביעת חוב במרכיבים שונים.

בהחלטת המפרקת נדחו חלק ממרכיבי תביעת החוב של המערער וחלק אושרו.

בערעור תוקף המערער את הדחייה בגין אי תשלום שכר עבודה, הודעה מוקדמת עם רכיב הצמדת החוב ממועד היווצרותו.

2.  הערעור הוגש במועד.

3.  בתשובתה המפורטת של המפרקת העלתה טענה, שלא בא זכרה בהחלטה נשוא הערעור, לפיה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער לחברה, והוא היה כמי שבידו השליטה בניהול החברה ופעולותיה, ולכן  אינו זכאי לתשלומים שנפסקו לו כעובד. נטען שעליו להשיב את הכספים בסך 54,211 ש"ח שקבל נוכח ההכרעה בתביעת החוב.

4.  המל"ל מצטרף לעמדה זו בהדגישו כי גימלת הפש"ר אינה מוענקת לבעל השליטה, כי מטרתה הגברת הביטחון הסוציאלי של העובדים ולא של המעביד, בעוד שהמערער פעל בחברה כבעל שליטה, שאינו זכאי לגימלה מכוח פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

5.  ב"כ המערער בתשובתו לטענות המפרקת דוחה באופן נחרץ את הטענה החדשה, כאילו המערער לא היה עובד של החברה, וכי העובדה שהמערער הינו בנו של בעל המניות של החברה, רונן שפר, אין בה כשלעצמה כדי להעיד על היותו מנהל או משתתף בפועל, אשר הסווה את עצמו כעובד. המערער לא נחקר על ידי המפרקת ולא התבקש להמציא ראיות באשר למערכת היחסים בינו לבין החברה בפירוק.

6.  הכנ"ר תומך בעמדת המפרקת והמל"ל בטענה כי בכל ערעור שמוגש, נוטל המערער סיכון כי ההכרעה בערעור תגרע מהסך שנפסק בטרם הערעור.

7.  יש לדחות את טענת המפרקת, המל"ל והכנ"ר כי ניתן במסגרת הערעור שהוגש על ההכרעה בתביעת החוב לפתוח יריעה, חשובה ככל שתהיה, על מעמדו של המערער אם הוא עובד או משתתף או בעל עניין בחברה, כמי שהיתה לו השליטה בפועל בה.

בערעור צריכה המפרקת, נותנת ההחלטה, להגן על החלטתה בהכרעת החוב או להסכים לשינויה עקב טענות שפורטו בערעור.

נושא השליטה בחברה ומעורבותו הנטענת של המערער בקבלת ההחלטות, כמי שהוא בעל השליטה בפועל בחברה, ולכן היעדר זכאותו לכספים שנפסקו לזכותו בתביעת החוב הוא נושא חדש ואחר, שהיה מקום לבחון אותו בין הצדדים על מנת לאפשר למערער להביא טענותיו שם. לא מסגרת הערעור, שהוא הגיש, יכולה לשמש כר מתאים לכך.

8.  אני דוחה את הטענה שהמערער נטל על עצמו את הסיכון, שההכרעה בערעור עלולה לגרוע מן הסך שנפסק לזכותו.  המפרקת משיבה בערעור בהיותה הגורם המחליט. תשובתה נדרשת כדי להצדיק את הדברים שרשמה בהחלטתה בתביעת החוב.  בהיעדר ערעור מטעם המל"ל או מטעם הכנ"ר, לא נטל על עצמו המערער סיכון שהתוצאה בהחלטת תביעת החוב עלולה להיגרע.

9.  ככל שהמל"ל והכנ"ר בדעה שלא התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, כמתואר לעיל,   אין בדעתי להציע לצדדים כיצד לפעול להשבת הכספים.  פסק הדין יתמקד בשאלה האם ההחלטה בתביעת החוב, על פיה נדחתה טענת המערער לתשלום שכר עבודה לתקופה מיום 1/11/09 עד 31/5/09 נכונה, והאם יש מקום לפסוק סכומים בגין הודעה מוקדמת, שלא בא זכרה בתביעת החוב.

לעניין זה מקובלת עלי תשובת המפרקת שחובת ההוכחה על העובד והרשום בתלושי השכר, בהם נרשם במפורש כי אופן תשלום השכר לעובד הינו "ישירות", מלמד כי המערער לא הצליח להוכיח שכספים אלו לא שולמו לו.

10.  יש לדחות את הערעור על אי פסיקת דמי הודעה מוקדמת, שכן דרישה זו הופיעה לראשונה בכתב הערעור.

11.  אף שאין ערעור על הפרשי תשלום דמי הבראה, שלפי החלטת המפרקת אושר באופן חלקי סך 7,695 ש"ח, ויתר המל"ל  על טענתו כי המערער היה זכאי לדמי הבראה רק בגין השנתיים האחרונות לעבודתו בסך 4,167 ש"ח, כי לא הגיש ערעור על ההחלטה שניתנה על ידי המפרקת, וכרשום בתשובתו.

12.  על אף הטרחה וההשקעה הרבה של המפרקת בהגשת כתב התשובה לערעור, לא מצאתי לפסוק הוצאות בערעור, שנעשתה בו סטייה מהותית ובלתי ראויה למסגרת הערעור על החלטת מפרק ו/או בעל תפקיד בתביעת חוב.

ניתן היום,  כ"א אדר תשע"ג, 03 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: